טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) הוא שיטת טיפול שפותחה בסוף שנות ה-80 ע"י פסיכולוגית אמריקאית, פרופ’ מרשה לינהאן. DBT נחקר במדינות ובמוסדות שונים, ונחשב כיום לטיפול היעיל ביותר עבור א.נשים המתמודדים.ות עם קשיי ויסות רגשי, ו/או התנהגויות הרסניות (אובדנות, פגיעה עצמית וכד’).

DBT הוא חלק מאוסף רחב של שיטות טיפול הנקראות CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי). שיטות טיפול אלו מבוססות מחקר: הן כוללות פרוטוקול מובנה יחסית, שניתן לבדוק את יעילותו. מאפיינים נוספים הם מיקוד (הגדרת מטרה), דגש על דפוסי התנהגות וחשיבה בהווה, והתייחסות למטפל.ת ולמטופל.ת כ"צוות עבודה", בדגש על שקיפוּת ושיתוף מידע.

בתוך אוסף שיטות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, DBT נכלל בקטגוריה הנקראת “הגל השלישי”. קטגוריה זו, שהיא העדכנית ביותר ב-CBT, מדגישה לא רק שינוי התנהגות, אלא גם התבוננות וקבלה. כך, בנוסף לעקרונות הבסיסיים הקודמים (חשיפה, זיהוי ושינוי דפוסי חשיבה), הגל השלישי של CBT אימץ לתוכו גם עקרונות מהבודהיזם (תשומת לב לא שיפוטית: מיינדפולנס).

טיפול DBT סטנדרטי כולל ארבעה מרכיבים: פסיכותרפיה פרטנית, קבוצה ללמידת מיומנויות, זמינוּת טלפונית, וכן קבוצת התייעצות ותמיכה לצוות המטפל. אנו מציעים שני מרכיבים: קבוצה ללמידת מיומנויות DBT, הכוללת זמינוּת טלפונית לסיוע ביישום המיומנויות. לקבוצה מגיעים משתתפים ומשתתפות שיש להם פסיכותרפיה פרטנית רציפה וקבועה (גם אם אינה בגישת DBT). אנו נמצאים בקשר עם המטפלות והמטפלים הפרטניים, כדי ליצור מעין צוות, לעדכן בלמידה בקבוצה ולהתעדכן במידת הצורך.

מה משמעות ראשי התיבות?
Dialectical Behavioral Therapy, טיפול התנהגותי דיאלקטי.

התנהגותי: דגש על הבנת ההֶקשר בו מתרחשת התנהגות, ניתוח שרשרת האירועים שהובילו להתנהגות, בדיקת התוצאות שלה, ובמידת הצורך– למידת התנהגויות חדשות.

דיאלקטי: עמדה פילוסופית, לפיה דברים מנוגדים לעתים מתקיימים במקביל. במקום “שחור או לבן”: “יש גם שחור, וגם לבן”. דיאלקטיקה מרכזית ב-DBT היא הדיאלקטיקה של קבלה ושינוי, אשר נראים בתחילה כניגודים מוחלטים; אולם במקרים רבים הם מתקיימים יחד, כאשר קבלה מהווה בסיס הכרחי לשינוי. דוגמה נוספת היא הדיאלקטיקה של עצמאות ובקשת עזרה: אפשר להיות עצמאי.ת, וגם לבקש עזרה; פנייה לעזרה לא שוללת עצמאות, ולעתים קרובות אף מקדמת אותה.

לכולנו יש רגשות. הרגשות מושפעים מגורמים בסביבה (מישהו אמר לי משהו ונעלבתי), וגם מגורמים פנימיים (נזכרתי במשהו לא נעים שקרה לי בעבר, ונהייתי עצובה). טבעם של רגשות הוא להשתנות, כמו גלים.

יש א.נשים שנוטים לחוות את הרגשות שלהם בעוצמה גבוהה יותר מאשר אחרים.ות. יש א.נשים שהרגשות שלהם מתחלפים במהירות רבה. יש א.נשים בעלי רגישות גבוהה, שישימו לב למידע, שינויים ותחושות שאחרים.ות אולי לא יבחינו בהם כלל. יש א.נשים שמגיבים בצורה אימפולסיבית, כלומר פועלים במהירות בהתאם לרגש החזק שהופיע, באופן שעשוי להיות לא יעיל לטווח הארוך. כאשר מאפיינים אלו הם מתמשכים, עוצמתיים, ומובילים לפגיעה באיכות החיים - ככל הנראה יש קושי בוויסות הרגשי.

ויסות רגשי הוא כמו מערכת “בקרת אקלים”: מנגנון פנימי שעוזר לשמור על רגשות ברמה יציבה ומאוזנת יחסית, שתאפשר לנו תפקוד מיטבי. כאשר מערכת בקרת האקלים עובדת פחות טוב, נרגיש לפעמים מאוד מאוד חם, ולפעמים מאוד מאוד קר. הדבר הזה ישפיע עלינו, ויהיה לנו קשה להמשיך לעשות את מה שאנו רוצות.ים לעשות, בגלל שינויי הטמפרטורה העזים. כך גם ברמה הרגשית: כאשר הרגשות שלנו משתנים במהירות ובעוצמה, קשה לשמור על מיקוד ולהתקדם לעבר מה שחשוב לנו בחיים. לפעמים, הדבר מתבטא גם בהתנהגויות אימפולסיביות או הרסניות, או ברצון למות.

לפי התיאוריה הביו-סוציאלית של מרשה לינהאן, קשיים בוויסות הרגשי הם לרוב תוצאה של נטייה מולדת, יחד עם סביבה מוקדמת בלתי מתַקֶּפֶת (סביבה ששוללת את הרגשות שלך). הצירוף של שני אלה – מקשה על למידה של מיומנויות ויסות רגשי. לכן, בטיפול DBT נעשית למידה מובנית ושיטתית של מיומנויות אלה.

בקבוצה יש עד 12 משתתפות.ים, בגיל 18 ומעלה. ההשתתפות עם מצלמה פתוחה. מבנה המפגשים בקבוצת הלימוד שלנו נעשה בהתאם לכללים הסטנדרטיים של תוכנית DBT. כל מפגש מתחיל בתרגול מיינדפולנס. לאחר מכן אנו עוברים.ות יחד על שיעורי בית – כל משתתפ.ת מוזמנ.ת להקריא את התרגיל האישי שלה.ו, ולקבל פידבק (אין חובה לשתף). בחלק השני נעשית למידה של חומר חדש. חומרי הלימוד והתרגול נמסרים מראש (שתי חוברות פיזיות), ובנוסף ישנו לימוד באמצעות מצגות, סרטונים וכד'.

חומר הלימוד מחולק ל-4 מוֹדוּלים (יחידות) :

1. מיינדפולנס – הפניית תשומת לב לרגע הנוכחי, באופן לא שיפוטי.
2. יעילוּת בינאישית – שיפור תקשורת בינאישית.
3. ויסות רגשי – דרכים לווסת רגשות, ולקדם חיים מאוזנים יותר מבחינה רגשית.
4. עמידוּת במצוקה – התמודדות במצבים של רגשות קיצוניים, כשאי אפשר לשנות מיד את הגורם למצוקה

הקבוצה שלנו החלה בווידאו (זום), מתוך כורח המציאות – סגרים במהלך תקופת הקורונה. עם הזמן, ראינו שיש יתרונות משמעותיים לפורמט הזה:

• עבור הרבה א.נשים, מפגשי וידאו הם נגישים וזמינים יותר. בין אם בגלל מרחק, קושי בניידות, מגבלות פיזיות או יומיומיות שונות (לו"ז, משפחה). לא “מתבזבז” זמן על הגעה וחניה, יתרון חשוב במיוחד לאור משך הזמן הארוך יחסית של המפגשים (שעתיים).

• מפגשי וידאו יכולים להתאים גם בתקופות בהן יציאה מהבית נעשית קשה בשל מצב ביטחוני, פיזי (מחלה, נכות) או מנטלי (דיכאון, חרדה).

• מפגשי וידאו יכולים לסייע למיקוד בלמידה, שהיא המטרה של קבוצת מיומנויות DBT. קשר בינאישי נעים הוא תמיד רצוי; עם זאת, אינטראקציה בינאישית יכולה לעתים להקשות על למידה בקבוצה, במיוחד אצל א.נשים עם קשיי ויסות. אינטראקציה כזו עשויה להיות מועצמת במפגש פרונטלי. במפגשי הווידאו נוצרת עם הזמן אווירה תומכת ושיתופית סביב הלימוד, באופן ששומר על מיקוד בלמידה.

• מפגשי הווידאו יכולים להתאים לא.נשים שחווים קשיים גדולים באינטראקציות בינאישיות, שלעתים יעדיפו להימנע כליל מהשתתפות בקבוצה; קבוצה בווידאו יכולה להוות במצבים אלו פתרון ביניים יעיל.

קבוצה בווידאו תתאים למי שהיתרונות האלו רלוונטיים עבורו.ה. חשוב לציין שפורמט זה מצריך תנאים טכניים מסוימים: אפשרות להיות בחדר שקט ופרטי, עם חיבור אינטרנט יציב.

מיומנויות ויסות רגשי הן אוסף של התנהגויות. כדי ללמוד התנהגות חדשה – לא מספיק להקשיב ולשמוע את התיאוריה, צריך לתרגל שוב ושוב, עד שהיא מוטמעת והופכת לחלק מאיתנו. אפשר לחשוב על שחיה, רכיבה על אופניים, ואפילו הליכה – נדרש אימון (וגם כמה נפילות בדרך) כדי לרכוש את המיומנות. כדי לתמוך בתרגול, קבוצת המיומנויות כוללת זמינוּת טלפונית: אפשרות ליצור איתנו קשר בין הפגישות במטרה להתייעץ ולקבל עזרה ביישום המיומנויות ביומיום.

חשוב להדגיש: הגעה למפגשי הקבוצה בלבד, ללא תרגול – מפחיתה את היעילוּת. אם כרגע אין לך אפשרות לתרגל ולהכין שיעורי בית, עדיף לחכות לזמן בו תרגול כן יתאפשר.